בצה"מ 39756-05-24

תקציר

אין חולק כי צו ההריסה המנהלי נחתם על בסיס עובדתי מיושן. נקודת המחלוקת העיקרית היא האם טעות זו מהווה פגם חמור המצדיק את ביטול ההזמנה. השופטת מקבלת את טענת המשיב כי קביעה שגויה של גודל הבניין אינה פגם חמור, שכן החוק אינו מחייב לציין את גודל המבנה בצו. עם זאת, הטעות בנוגע למיקום הקרקע היא סוגיה חמורה, שכן היא דרישה יסודית בחוק וחיונית לקבלת החלטות מסוג זה. טעות בסדר גודל כזה, היורדת לשורשו של עניין, מחייבת את ביטול הצו. בעוד השופט מכיר בתום לבו של הממונה, טעות בתום לב אינה שוללת אפשרות של פגם חמור. כמו כן, בשל שינוי הנסיבות המהותי וחלוף הזמן, יש לקבל החלטה חדשה. גם הימנעותו של המבקש מלהוכיח טענות נוספות, כגון עמידת הבניין בקריטריונים לפטור וקיומה של הבטחה שלטונית, אינה חוסכת את הצו. משכך, קובע השופט כי יש לבטל את צו ההריסה. אין בפסק דין זה כדי למנוע מהמשיבה להוציא צו חדש המבוסס על מידע נכון. המשיב נדרש גם לכסות את הוצאות המבקש ושכר טרחת עורך דין. הצו מבוטל, ולמשיב שמורה הזכות לערער על ההחלטה.