רע"א 3898/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בקריטריונים לחישוב פיצוי לפי פקודת מחלות בעלי חיים לעדר עיזים ייחודי שהתפתח בתהליך מחקרי ארוך, אשר הומת בשל חשד למחלה. בעל העיזים, קיבוץ, ערער על סכום הפיצוי שקבעה הרשות המנהלית, בטענה שהוא אינו מפצה על ערכו האמיתי של העדר. בית משפט השלום קיבל את הערעור בחלקו והגדיל את הפיצוי, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואימץ את החלטת הרשות. בית המשפט העליון, בדעת רוב, קיבל את ערעור הקיבוץ, ביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי והחזיר את פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט קבע כי הפיצוי בגין עדר שהושמד בשל חשד למחלה מבוסס על מלוא ערכם של בעלי החיים שהושמדו, בכפוף לתקרה שקבע שר החקלאות. יש להעריך את שווי בעל החיים על פי מעמדו וערכו בנכסי הבעלים, ובהיעדר סיווג רלוונטי בהודעת השר, יש לקבוע את שוויו הכלכלי של בעל החיים על פי הנתונים במקרה הספציפי, ולא על פי התקרה שנקבעה בהודעה, מה שרק מגביל את הוצאות המדינה. במקרה הנוכחי, היה צריך להעריך את שווי העדר על פי משמעותו הקניינית, כולל ההשקעה ופוטנציאל המחקר העתידי. לפיכך, יש להשיב על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום, אשר בחן את כלל החומרים והעריך נכונה את ערכו הכלכלי של העדר. השופט רובינשטיין, בדעה חולקת, היה מקבל את הערעור וקובע את הפיצוי לפי השיעורים שנקבעו בהודעה הרלוונטית של שר החקלאות, שלא הייתה בתוקף בעת האירועים.