סע"ש 31161-01-19

תקציר

התובע, עובד לשעבר של הנתבעת, הגיש תביעה נגד הנתבעת בגין פיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי עבודה, פיצויים לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, גמול שעות נוספות, פדיון ימי חופשה ופיצוי בגין נזק לא ממוני. בית הדין פסק לטובת טענת התובע לפיטורים שלא כדין, ופסק לו פיצוי בסך 28,500 ₪. מהראיות עולה כי התובע לא זכה לשימוע העומד בדרישות החוק, שכן נפלו בו פגמים מהותיים בהכנתו, לרבות היעדר הודעה מוקדמת וזמן להיערך, וסביר להניח שההחלטה לפטרו התקבלה בטרם התקיים הדיון. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיה האחרות של התובעת. התביעה בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה נדחתה מאחר והשינויים בשכרו של התובע נופלים בגדר חריג לחובת ההודעה בכתב. התביעה לפיצויים לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר נדחתה מאחר שהתובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שתלושי השכר היו פיקטיביים. גם התביעה לגמול שעות נוספות נדחתה, שכן בית הדין מצא כי הנתבעת אסרה על התובע לעבוד שעות נוספות ללא רשות, והתובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שאופי עבודתו מחייב שעות נוספות או שהנתבעת פעלה בחוסר תום לב. זאת ועוד, בית הדין לא קיבל את תביעת התובעת לפדיון ימי חופשה, שכן מצא כי הנתבעת פעלה בהתאם להסכם העבודה. לבסוף, התביעה לנזק לא ממוני נדחתה, שכן התובע לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענה זו. שני הצדדים נשאו במידה רבה בהוצאותיהם בשל הפער המשמעותי בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק.