ע"פ 37896-07-12

תקציר

פסק הדין דן במועד פקיעתו של צו האזנת סתר וקובע כי כל האזנות הסתר שבוצעו לפני 23 בפברואר 2005 היו חוקיות. בית משפט השלום מצדד בממצאי בית משפט השלום באישומים הראשון והשלישי, המבוססים בעיקרם על האזנות סתר, ומקבל את מסקנתו כי המערער לא הצליח להוכיח את מעמדו של עד, אפללו. נקבע כי הפגישות בין המערערת לבין אפללו נועדו לחלוק מידע סודי אודות נישומים אשר היה על המערערת חובה לשמור בסוד. בית המשפט מסכים גם עם קביעותיה של הערכאה הנמוכה יותר בדבר סמכותו של המערער במסגרת תפקידו והכוונה הפלילית הנדרשת ביחס לסעיף 142 לחוק מע"מ. באשר לאישום הפרת האמונים, נדון היסוד הנפשי של העבירה, ובית המשפט קובע כי גם אם טעה המערער בסמכותו למסור מידע, הדבר היה בניגוד להתנהגות תקינה ולדין. פסק הדין מתייחס גם לאישום שלישי הנוגע למסירת מידע על עוסק לעורך דין, ולאישום שני של תרמית הקשור לפוליסות הביטוח של המערער. בית המשפט מוצא כי מתקיימים היסודות הנדרשים לשני האישומים. טענות המערער בדבר אכיפה בררנית והגנה על הצדק נדחות, שכן הצדדים האחרים המעורבים הועמדו לדין משמעתי או שעניינם הוערך באופן סביר. לבסוף, בית המשפט פוסק את גזר הדין, מוצא את החלטת בית המשפט קמא ראויה ומידתית, ודוחה את שני הערעורים.