ת"א 5232-04-15

תקציר

בפסק דין זה פוסק בית המשפט בסכסוך בין חברת בנייה לבין בעלי הזכויות בחלקת קרקע בבני ברק, בה שימשה החברה כקבלן ראשי לפרויקט בנייה. התובעת טוענת כי הנתבעים סירבו לשלם את הפיצוי המגיע להם בגין העבודה שהושלמה, בניגוד להסכם שנחתם, ודורשת תמורה שלא שולמה, עבודות נוספות ופיצויים. מנגד, טוענים הנתבעים כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שהשלימה את הפרויקט באיחור של עשרות שנים וכי הם חייבים פיצוי של עשרות מיליוני שקלים. כמו כן הם מגישים תביעה שכנגד, בסך 100 מיליון שקל, שכעת על התובע להתמודד עמה. מאחר והתובעת הינה חברה בעלת אחריות מוגבלת, על בית המשפט להחליט האם לקבל את בקשת התובעת שלא להפקיד ערבות להבטחת הוצאות הנתבע, כנדרש בסעיף 353א לחוק החברות. לאחר בחינת מצבה הכלכלי של החברה ונסיבות המקרה, מוצא בית המשפט כי התובע לא סיפק הצדקה מספקת לחריגה מהכלל. לפיכך, בית המשפט מורה לתובע להעמיד ערבות בסך 350,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים עד ליום 15.8.2016, או לעמוד בפני דחיית תביעתם. עוד קובע בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו, כאשר התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך 12,000 ₪.