דנ"א 7794/98

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לביטול החלטה קודמת של בית המשפט. פסק הדין המקורי אפשר למשיבים בתיק להוסיף טיעונים נוספים לבקשתם לדיון חוזר. המבקשים, בבקשתם לדחות החלטה זו, טענו כי כתבי הטענות הנוספים עולים כדי עתירה חדשה, שלא עמדה בדרישות ההגשה במועד. עם זאת, בית המשפט מצא כי הטענות הנוספות הן הרחבה של העתירה המקורית, שנוסחה על ידי בא כוחם החדש של המשיבים בטרמינולוגיה משפטית. מאחר שהעתירה הראשונית הוגשה במועד, גם הטענות הנוספות נשקלו במועד. עוד קבע בית המשפט כי קיים הסבר סביר לצורך בהשלמת הטענות, הקשור לשינוי בייצוג המשפטי, וכי לא ייגרם למבקשים כל נזק אם יתאפשרו הטענות הנוספות. משכך, נדחתה הבקשה לבטל את ההחלטה להתיר את כתבי הטענות המתוקנים. בית המשפט הורה למבקשים להשיב לגופה של הבקשה לדיון נוסף עד ליום 31.1.2001 ופסק למשיבים הוצאות משפט. החלטה זו ניתנה ביום 9.11.2000 ואישרה את פסק הדין הקודם שהתיר את כתבי הטענות המתוקנים.