הפ"ב 27684-02-11

תקציר

מחלוקת על שכר טרחת אדריכלים הובילה להסכם בוררות בין המוסד לביטוח לאומי לבין אדריכל. הבורר פסק לטובת האדריכל ופסק לו סכומים גבוהים יותר ממה שנטען, מה שלטענת המכון מהווה חריגה מסמכות. האדריכל דרש תשלומים נוספים עבור עבודות התכנון ופיצוי על הפגיעה בשמו הטוב, שגם לטענת המכון חרגה מסמכותו של הבורר. בית המשפט בחן את הסכם הבוררות ומצא כי אין מגבלה קבועה על סמכויות הבורר לפסוק שכר טרחה, ואי התנגדות המכון לתצהיר האדריכל המפרט סכומים גבוהים יותר מהווה הסכמה לתביעה מתוקנת. אמנם השמטת החישובים על ידי הבורר הייתה מצערת, אך היא לא הצדיקה את ביטול פסק הבוררות. בית המשפט הסכים כי הבורר חרג מסמכותו בתביעת נזקי המוניטין, אך קיבל את ויתור האדריכל על פיצוי זה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת המכון לבטל את פסק הבוררות, ואישר זאת בכפוף להוראות נזקי המוניטין, והורה למכון לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.