ע"ו 3883-10-07

תקציר

המשיב, יליד 1976, הואשם ברצח בכוונה תחילה של חמותו, לאחר שדקר אותה שוב ושוב בחפץ נוקשה, והביא למותה. בשל בריאותו הרופפת בעקבות אירוע מוחי, עצר בית המשפט המחוזי את ההליכים נגדו, והוא חויב לעבור מעקב פסיכיאטרי וטיפול רפואי כפוי. שנתיים וחצי לאחר מכן החליטה הוועדה לשחררו מהצו לטיפול רפואי כפוי, שכן הוא כבר לא נחשב לסכנה לעצמו או לאחרים, למרות הזמן הקצר שחלף מאז ביצוע העבירה. צו השחרור הוצא ללא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, והמדינה ערערה על ההחלטה. הערעור בחן את חומרת העבירה, את הזמן הקצר שחלף מאז ביצועה, את הצורך להגן על הציבור ואת האינטרס הציבורי שלא לפגוע בהליך המשפטי הפלילי. עם זאת, נסיבותיו החריגות של המקרה, לרבות ליקויו הפיזיים והתודעתיים החמורים של המשיב כתוצאה מהשבץ, שהובילו לכך שהיה מרותק למיטתו ונבצר ממנו לעמוד לדין, הצדיקו את החלטת הוועדה. השופטים הגיעו למסקנה כי קיימת ודאות גבוהה שאין סיכון לציבור, וכי המשך הטיפול הרפואי הכפוי אינו משרת כל מטרה, מה גם שאין סיכוי לשיפור מצבו של המשיב. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה לשחרר את המשיב מהצו לטיפול רפואי כפוי התקבלה.