בש"פ 3960/18

תקציר

המערער ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לאישומים בסחיטה, חטיפה ועבירות אלימות אחרות. סעיפי האישום נגעו לפעולות כפייה נגד סוכן משטרתי במשך חודשיים, שהובילו לפציעות. בית המשפט המחוזי הכיר בקיומן של ראיות לכאורה נגד המערער, לרבות הקלטות ומסמכים רפואיים, וקבע כי הוא מסוכן בשל עברו הפלילי. בית המשפט דחה הצעות למעצר חלופי, בנימוק של היעדר אפשרויות פיקוח עליהן המליץ שירות המבחן והדגיש את פוטנציאל חזרתו של המערער. בא כוח המערער טען כי חלופות, בפיקוח בני משפחה וחברים, יפחיתו את מסוכנותו, אך בית המשפט לא השתכנע מבלי לבחון באופן אישי את המפקחים המוצעים. לאחר מכן הוגש ערעור על המקרה, תוך הטלת ספק בהסתמכות על המלצת שירות המבחן. ערכאת הערעור הדגישה כי שיקול הדעת השיפוטי צריך לכלול בחינה ישירה של חלופות פיקוח, שבית המשפט המחוזי לא השלים. לפיכך, החלטת הערעור חייבה בחינה מחודשת של החלופות המוצעות על ידי כך שבית משפט קמא יעריך באופן אישי את המפקחים, וממנה עולה כי בחינה מקיפה כזו יכולה לספק בהירות רבה יותר לגבי רמת הסיכון של המערער והיתכנותו של פיקוח שאינו משמורת.