עש"א 70618-11-16

תקציר

המשיב, הממונה, הטיל עיצומים כספיים על המערערת, בעלת עסק, בגין שלוש עבירות נפרדות על חוק הגנת הצרכן: אי הצגת מחירים על 11 דלתות למכירה באולם התצוגה שלה, אי ציון מספר מינימלי של פריטים למכירה בפרסומת ואי פרסום המחיר הכולל כולל מיסים. המערערת טענה כי מדובר בהפרות מזעריות, כי תיקנה אותן לאלתר וכי הסנקציות יגרמו לה נזק כלכלי עסקי. בית המשפט מצא כי הממונה פעל כדין ובסבירות בהטלת הסנקציות, ואכן הפחית את הסכום הראשוני במחצית על סמך מצגי המערער. עוד קבע בית המשפט כי לנציב היה שיקול דעת בקביעת הסנקציות והוא הפעיל שיקול דעת זה באופן הוגן ומידתי. טענותיה של המערערת כי חוסר ידיעתה את החוק והפרות מזעריות צריכות להביא להפחתה נוספת נדחו, שכן בית המשפט מצא כי ההפרות השפיעו על מספר רב של צרכנים וכי מטרת החוק הייתה להבטיח לצרכנים גישה למידע ברור ומלא. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת לאכיפה בלתי שוויונית, שכן היא לא הועלתה בפני הממונה ולא נתמכה בראיות. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המערערת בדבר מצבה הכלכלי, שכן היא לא המציאה את האישורים הנדרשים לתמיכה בטענה זו. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם את העיצום, בצירוף הוצאות המשיב.