ת"א 23858-05-11

תקציר

התובע, יליד 1986, נפגע בתאונת דרכים בשנת 2010 ותבע פיצויים. הנתבעת לא חלקה על חבותה, והמחלוקת נסובה אך ורק סביב גובה הנזקים. בית המשפט מינה שני מומחים, האחד לאורתופדיה והשני לפסיכיאטריה, שקבעו כי לתובע יש נכות לצמיתות של 11% ו-20% בהתאמה. השופט מצא את התובע כמניפולטיבי וכעד לא אמין. עוד קבע השופט כי נכותו של התובע נבעה משתי תאונות, ולא רק של הנתבע. נכותו הכוללת של התובע נקבעה על 21.8%-8% לאורתופדיה ו-15% לפסיכיאטריה. גם טענת התובע כי התאונה פגעה קשות ביכולתו לתפקד חברתית ומקצועית נדחתה, ונכותו התפקודית נקבעה על 25%. השופטת קבעה כי כושר ההשתכרות של התובע צריך להתבסס על 90% מהשכר הממוצע במשק. לתובע נפסקו 150,000 ₪ בגין הפסדי הכנסות בעבר ו-550,000 ₪ בגין הפסדי הכנסה עתידיים. כמו כן נפסקו לתובע 87,000 ₪ בגין אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, 40,000 ₪ בגין עזרה מאחרים בעבר ובעתיד, 40,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר ובעתיד ו-77,800 ₪ בגין כאב וסבל, כך שבסך הכל 944,870 ₪ לפני ניכויים. סכום זה נוכו מסכום זה התשלום התכוף בסך 13,114 ₪ שכבר קיבל התובע, וכן קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. לבסוף פסק השופט לתובע 618,500 שקל, בתוספת שכר טרחה, לאחר הניכויים. הסכום היה אמור לשאת ריבית עד שישולם במלואו.