רע"א 5807/18

תקציר

במקרה דנן, בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי ערכאת הערעור. ההחלטה התבססה על העיקרון לפיו על ערכאת הערעור להימנע בדרך כלל מהתערבות בעניינים פרוצדורליים, המצויים בשיקול דעתה הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי, אלא אם כן קיים מקרה נדיר של שימוש לרעה מובהק בשיקול הדעת. בית המשפט קבע כי מקרה זה אינו עומד ברף זה. למרות תקנה 92 המאפשרת תיקון כתבי טענות "בכל עת", בית המשפט נוקט גישה ליברלית אך זהירה, ומתיר תיקונים רק בתנאים מסוימים. אלה כוללים וידוא שהמבקש פעל בתום לב, הימנעות מקיפוח זכויותיו של הצד השני ומניעת התארכות מיותרת של ההליכים. במקרה זה, בית המשפט המחוזי בחן גורמים אלה ולא מצא הצדקה לערעור, במיוחד לאור העובדה שההליכים המשפטיים נמשכים מאז שנת 2013, והמבקשים לא נימקו כראוי את שיהוים. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, אך אין בהחלטה כדי למנוע מהמבקשים לממש את זכויותיהם בהליכים משפטיים נפרדים. בנוסף, חויבו המבקשים בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ₪.