ת"א 64154-06-17

תקציר

התובעים, יורשיו של אדם שנפטר, הגישו תביעה על סך 3 מיליון שקל נגד עורך דינם והנאמן, בטענה להפרת חובות אמונים ורשלנות בחלוקת כספי העיזבון. התובעים טענו כי הנתבע חילק חלק מכספי הביטוח שלהם לאחיו של המנוח ללא הסכמתם או ידיעתם. הנתבעת טענה כי התובעים הסכימו להעברה. בית המשפט פסק לטובת הנאשם. למרות שהתנהלות הנתבעת הייתה בעייתית, שוכנע בית המשפט כי התובעים היו מודעים והסכימו להעברת הכספים. טענת התובעים כי סברו כי מדובר במחצית הסכום שהועבר אינה עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. עדויותיהם לא היו אמינות וגרסתם לאירועים לא הייתה סבירה. בתוך כך, עדויות הנאשם ואחיו של המנוח היו קוהרנטיות ומהימנות. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת לא התרשלה בחלוקת הכספים באופן שונה מהצוואה, שכן התובעים אישרו את השינוי. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הסכמת התובעים ניתקה את הקשר הסיבתי בין התנהלות הנתבע לבין הנזק הנטען. טענתם החלופית של התובעים, לפיה היה על הנתבע להסביר את השלכות הסכמתם, אינה קבילה ונדחיה. בית המשפט דחה את התביעה לגופה ובשל התיישנות. מאחר שהתביעה העיקרית נכשלה, נדחו גם הודעות הצד השלישי. התובעים חויבו לשלם את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, ואילו הנתבע היה אמור לשאת בעלויות ובשכר הטרחה של הנתבעים מצד ג'.