ת"א 20190-12-14

תקציר

: ## בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את תביעתו של מאג'ד פרח נגד סמירה פרח, מוהנד פרח, סאוסן פרח זגייר, ח'אנום פרח אבו דריה, אחמד שלאלדה וענאן סבאג', בנוגע לתוקפו של הסכם מכר בנכס בבית חנינא בירושלים. בית המשפט מצא כי פסק דין קודם של בית המשפט לענייני משפחה לא אסר על המוכרים (נתבעים 1-4) למכור את זכויותיהם בנכס לצדדים שלישיים, וכי עסקת המכר בין נתבעים 1-4 ו-5-6 הייתה אמיתית. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט המחוזי הייתה פרשנות פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שקבע כי הנכס שייך שווה בשווה למאג'ד פרח וליורשי אחיו המנוח. מאג'ד טען כי פסק הדין מטיל איסור מוחלט על המוכרים למכור את זכויותיהם למי שאינו הוא. עם זאת, בית המשפט קבע כי פסק הדין הותיר את הבעלות המשותפת על כנה וקבע מנגנון וולונטרי לפירוק השותפות, המאפשר לכל צד לרכוש את חלקו של האחר. מאחר שהבעלים הרשום של הנכס לא היה צד לתיק בבית המשפט לענייני משפחה, פסק הדין לא יכול היה לאכוף חלוקת הנכס או מכירתו לצד שלישי. זאת ועוד, דחה בית המשפט המחוזי את טענתו של מאג'ד כי עסקת המכר הייתה פיקטיבית או הפרה של צו מניעה זמני. הראיות הראו כי העסקה הייתה אמיתית, וצו המניעה ניתן לאחר חתימת הסכם המכר. באשר להיעדרם של שני יורשים מהסכם המכר, ציין בית המשפט כי האחד שולם ישירות והשני מכר את זכויותיו למאג'ד. משכך, דחה בית המשפט את תביעתו של מאג'ד והורה לו לשלם הוצאות משפט בסך 45,000 ₪ לנתבעים 5 ו-6 ו-20,000 ₪ לנתבעים 4-1.