ע"א 1468/22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על יסוד שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי בבואו לפסוק שכר טרחה רשמי, ומקרה זה אינו מצדיק התערבות חריגה. תקנות השכר מציעות שני מסלולים לחישוב שכר: הראשון מבוסס על אופי מעשיו של הפקיד, והשני נגזר מתוצאות מעשיו. הפקידים במקרה זה בחרו בשיטה השנייה, המבוססת על הסכום שחולק לנושים, ובית המשפט אישר שכר טרחה של 15% מכלל השכחה כמבוקש, מבלי להתערב בהחלטת בית המשפט הפרוצדורלי. המערערת טענה כי פעולות הנאמנים דומות יותר ל"כונסי נכסים" וכי שכר הטרחה היה צריך להיות מחושב אחרת, אך בית המשפט דחה טענה זו. הפער המשמעותי בין חישובי שכר הטרחה המוצע אינו מצדיק, כשלעצמו, את ביטול החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שהיא סבירה והוגנת. בית המשפט אישר גם תוספת מאמץ מיוחד, שכן היא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי לפקח על פעולות הפקיד ולקבוע את רמת המאמץ שהופעל. ההחלטה שלא להעניק פיצוי נוסף בגין מאמץ מיוחד אושרה אף היא, שכן בית המשפט מצא כי מדובר בתוצאה מאוזנת. לפיכך, הערעור נדחה ללא מענה, ולא נפסקו הוצאות.