רע"פ 1305/17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש במה שנראה כתיק פלילי. השופט קבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים של מקרים חריגים, שכן היא נוגעת בעיקר לעניינו הפרטי של המבקש ולא מעלה סוגיות משפטיות או ציבוריות רחבות יותר. הבקשה נתפסה גם כניסיון לשפר את תוצאת הערעור הקודם, שאינה סיבה מוצדקת למתן רשות ערעור. בנוסף, התייחס השופט בקצרה לטענות המבקש לגופו של עניין ומצא אותן בלתי משכנעות. זיהוי המבקש לא הושפע חיצונית אלא התבסס על היכרות מוקדמת של קצין משטרה שהיה מעורב בתיק. השופט הסכים עם ממצאי הערכאות הנמוכות יותר בנוגע לכשלי החקירה וקביעות המהימנות, וציין כי יש להתערב בהם רק בנסיבות חריגות. השופט אישר גם את העונש שהוטל על המבקש, שלא נחשב חמור מדי בהשוואה למדיניות הענישה המקובלת. כמו כן, בית המשפט הכיר במאמצי השיקום של המבקש, אך הסכים עם החלטות הערכאות הקודמות שלא להאריך את המאסר על תנאי. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב להתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע.