ע"א 1453/21

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופט הבכיר א' שטיין), שסירב לפסול עצמו מלדון בתיק שעניינו פירוק עיזבון הוריו שנפטרו, נדחה. התיק עסק בסכסוכים משפטיים בין אחים על העיזבון, שלגביהם מונה כונס נכסים כדי להתוות פירוק מיטבי. נשקלו שיטות שונות כגון חלוקה בעין ותמחור פנימי, אך בתחילה לא הושגה הסכמה, שהובילה להוראה למימוש נכסי העיזבון. משביקשו המערערים לשקול מחדש את התמחור הפנימי, קיבל בית המשפט המחוזי ערעור, תוך שהוא מבקר את חוסר הנמקתו של בית משפט קמא ומציע תמחור פנימי כפתרון. לאחר מכן ציין בית משפט קמא כי ילך בעקבות מתווה בית המשפט המחוזי בכך שיאפשר לכונס הנכסים להציע שיטת פירוק. בהמשך הגישו המערערים בקשה לפסול את בית משפט קמא, בטענה למשוא פנים והתעלמות מהנחיות בית המשפט המחוזי. עם זאת, בית משפט קמא ציין כי חוות דעתו אינה קבועה ואינה מנוגדת להנחיות בית המשפט המחוזי. המערערים טענו כי גישתו הלעומתית הנטענת של בית משפט קמא מצדיקה פסילה, אך בהחלטה הודגש כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים. נטען כי התבטאויותיו של בית משפט קמא נעדרות משוא פנים מוחלט, ויש להתייחס לשיקולים פרוצדורליים בהליכי ערעור ולא לפסילה. משכך, הערעור נדחה, מבלי שנפסקו הוצאות, שכן הוא לא הוכיח כי חוסר משוא הפנים של בית משפט קמא נפגע.