ת"פ 23205-05-24

תקציר

הנאשם הורשע בשתי עבירות אלימות כלפי שתי קורבנות - אשתו ובתו - שנבעו מאירוע אחד של אלימות במשפחה. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית הוא מאסר לתקופה קצרה עד 14 חודשים. בקבלו החלטה זו התחשב השופט בערכים החברתיים שנפגעו מהעבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. הערכים החברתיים המוגנים שהופרו במקרה זה היו זכותם של הקורבנות לשלמות הגוף, הבריאות והביטחון. נסיבות העבירה לא היו מתוכננות אלא נבעו מויכוח שבמהלכו השתמש הנאשם באלימות כדי לקחת שקית ובה בקבוקי אלכוהול. האלימות לא הייתה חמורה אך הייתה מפחידה עבור הקטין שנכח במקום. טענת ההגנה העצמית של הנתבע נדחתה בטענה שאינה מידתית למצב. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, סבלה בתו משבר באף ומהמטומה בעין. בית המשפט בחן מקרים קודמים כדי לקבוע את מדיניות הענישה ומצא כי מקרה זה נפל איפשהו באמצע מבחינת חומרתו. השופט שקל מספר גורמים מקלים, ביניהם הודאתו המיידית של הנאשם, קבלת אחריות והבעת חרטה, וכן בקשתו שלו ושל משפחתו לטיפול בגמילה מאלכוהול. עם זאת, השופט שקל זאת מול העובדה שהנאשם הועמד לדין בגין אלימות במשפחה חודשים ספורים קודם לכן. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, כאשר חודשיים נוספים במצטבר ממאסר על תנאי קודם, ובסך הכל 8 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הוטלו 4 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית בסך 1,500 שקל. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי בחיפה.