ת"א 54427-12-19

תקציר

חברת החשמל תבעה את הוועדה המחוזית ונתבע פרטי בגין רשלנות באישור וביצוע היתר בנייה שלא עמד בדרישות הבטיחות למרחק בין כבל חשמל למבנה בנוי. חברת החשמל טענה כי הוועדה המחוזית רשלנה באישור ההיתר בניגוד לחוקי התכנון ולמכתב האישור של חברת החשמל, ובכך יצרה מצב מסוכן. בית המשפט קבע כי הוועדה המחוזית אכן התרשלה באישור ההיתר, שכן היא אחראית לבדוק את התאמתן של בקשות להיתרים, לרבות בקשות הקשורות לחשמל. הוועדה לא יכלה להעביר אחריות זו לגורם אחר, מה גם שהמבקש לא עמד בדרישות החוק להגשת מפת מצב הכוללת עמודי חשמל וקווי חשמל. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים בדבר מודעותה של חברת החשמל לסכנה וחיפשתם לכאורה אחר "כיס עמוק" למימון הטמנת הכבל. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנתבע מכל רשלנות, שכן הם לא היו מעורבים בהליכי התכנון או הבנייה ורק היה להם אינטרס קנייני בקרקע. לפיכך, התביעה נגד הנתבע נדחתה. בעקבות זאת התקבלה התביעה נגד הוועדה המחוזית, שחויבה לשלם לחברת החשמל 98,850 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. הוועדה המחוזית נדרשה גם לכסות את הוצאות חברת החשמל ושכר טרחת עורך דין. מנגד, חויבה חברת החשמל לשלם לנאשם שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.