פר"ק 17756-12-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת פירוק נגד חברת מר בוקס בע"מ, המייצרת ומשווקת קופסאות קרטון, בגין חובות בסך 13,850,070 ₪. בית המשפט מינה מפרק זמני לתפיסת נכסי החברה ולבחינת המשך פעילות עסקיה. המחלוקת המרכזית נגעה למסכת הסכמים סבוכה בין החברה לבין הנושה הגדולה ביותר שלה, חברת שפי אריזות בע"מ, שטענה לבעלות על מכונות החברה וביקשה להשיבן. המפרק, החברה והנושים העדיפו הצעת פשרה שתאפשר לחברה להמשיך לפעול ולשלם לנושים, כולל חצי מיליון שקל בשנתיים ומיליון בפריסה על פני חמש שנים. בינתיים הציע שפי לרכוש את החברה תמורת שישה מיליון שקל. בית המשפט הכריע לטובת הצעת הפשרה מכמה סיבות. ראשית, היא תאפשר לחברה להמשיך לפעול ולהעסיק 25 עובדים, לחסוך כסף מהקופה הציבורית ולשמר את התחרות בשוק. שנית, הצעת ההסדר הובילה לתשלום חובות מהיר יותר והיטיבה עם הנושים רק מעט פחות מהצעתו של שפי. עוד ציין בית המשפט כי הצעתו של שפי תביא ל"בליעה" של מתחרה, ותקטין את השחקנים בשוק בתחום האריזות. פסק הדין הדגיש את שיקום החברות על פני פירוקן, במיוחד כאשר פרנסת העובדים והתחרות מוטלות על כף המאזניים. בית המשפט פסל את הצבעתה של שפי נגד ההסדר, בנימוק של ניגוד עניינים ו"דם רע" עם החברה. בנוסף, ציין בית המשפט את נסיבות חדלות הפירעון של החברה, עם תביעות הדדיות וחששות לגבי ניסיונו של שפי להפיק תועלת מהמצב. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את הצעת הפשרה של הנושים, בכפוף לבירור נסיבותיו הפרטניות של אחד הנושים, והורה על שיקום החברה לאחר פירוקה.