עמ"ש 20337-04-13

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למזונות ושינוי הנסיבות המהותי הנדרש לשינויה. המערער, שהתגרש מאשתו, המשיב, ביקש להפחית את דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין. שינוי הנסיבות לכאורה נסוב סביב קצבת נכות שקבע המוסד לביטוח לאומי עבור בנם, שאובחן עם אוטיזם. הקצבה לא נשקלה בעת עריכת הסכם הגירושין, והמערערת טענה כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי, המצדיק הפחתת מזונות. בית משפט קמא דחה את טענת המערער, והביא אותו לערער על ההחלטה. פסק דינה של ערכאת הערעור, שניתן על ידי השופט ישעיהו שנלר, מצא טעם בטענות המערער. השופט שנלר הדגיש כי מדובר בשינוי נסיבות משמעותי שהיה צריך להישקל על ידי בית משפט קמא. יתר על כן, מאחר שהקצבה נועדה לכסות את הוצאותיו החריגות של הבן, היה על המערערת להפריש מחצית מהוצאות אלה בהתאם. לפיכך המליצה השופטת שנלר לקבל את הערעור, בקובעה כי המערערת תידרש להשתתף רק במחצית מההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות העולות על מחצית הקצבה, תוך חישוב אחת לשלושה חודשים. להחלטה צורף הקביעה כי היא תחול רק על הוצאות שהוצאו מחודש מאי 2013 ואילך, ואילו על הוצאות שקדמו למועד זה יחול פסק דינו של בית משפט קמא. בנוסף, ביטל השופט את ההוצאות שנפסקו על ידי בית משפט קמא והורה למשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. השופטים ד"ר קובי ורדי וחגי ברנר הסכימו עם החלטתו של השופט שנלר וסיפקו הערות נוספות. השופט ורדי הדגיש כי אבחנה של מצבו של הקטין והקצבה שלאחריו לא היו צפויים בעת כריתת הסכם הגירושין, ועל כן יש לראות בקצבה שינוי נסיבות מהותי. השופט ברנר הוסיף כי אין לראות בצמצום התביעה על ידי המשיב שינוי מראית עין אלא צמצום הסעד הכספי לטובת הנתבע. פסק הדין פה אחד של הרכב של שלושה שופטים קיבל את הערעור, ותיקן את ההוראות הכספיות של הסכם הגירושין לאור קצבת הנכות של הבן.