בד"א 98/04

תקציר

פסק דין זה נובע ממספר תיקים נגד עורך דין, המכונה המערער, אשר הורשע בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת ובהפרת חובות אתיות כסנגור. התיקים אוחדו בעקבות החלטת בית המשפט העליון המבטלת פסק דין קודם תוך קיום ההרשעות על סמך הודאת המערער. פסק הדין מפרט את עבירותיו של המערער, הכוללות הלנת כספי לקוחות שלא כדין, מעילה ואי עמידה בחובות מקצועיות ככונס נכסים וכנושא משרה בבית המשפט. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את המערער וגזר עליו עונשי מאסר על תנאי שנעו בין שנה לשש שנים, עם תקופות משתנות של מאסר בפועל ועל תנאי. פסק הדין דן בטיעוני המערער להקלות, תוך הדגשת קשייו הכלכליים וזכותו להליך הוגן. עם זאת, בית המשפט דוחה את הטענה כי האישומים נגדו לא היו מפורטים דיים, וקובע כי היה מקום ליידע את המערער על החשדות נגדו. פסק הדין מתייחס גם לטענת המערערת כי החזיר את הכספים הנדונים, ומכיר בה כגורם מקל, הגם שהיא נעשתה בשלב מאוחר מאוד של ההליך. באשר לגזר הדין, בית המשפט דוחה את טענת בא כוח המערער כי יש לגזור את דינו של כל מקרה בנפרד, ומעדיף במקום זאת גישה כוללת של גזר דין. בית המשפט מנמק זאת בהתחשבות במכלול התנהלותו של המערער, שבמקרה זה אינה מחמירה או מקלה כשלעצמה אלא תלויה בנסיבות. לאחר שניתח בית המשפט את חומרת מעשיו של המערער, גזר עליו בית המשפט שבע שנות השעיה מעיסוק בעריכת דין, כולל תקופת השעייתו הזמנית. בנוסף, חויבה המערערת לשלם הוצאות בסך כולל של 5,000 ₪ ללשכה. פסק הדין מסתיים בפירוט פרסום פסק הדין, זכות הערעור של המערער והמשך השעייתו הזמנית עד למועדים האמורים.