ב"ל 44445-11-16

תקציר

התובע, שנפגע בשיפוצים, תבע צד שלישי, חיים, לקבלת הטבות לעובדים, בטענה שעבד אצלו כשכיר. עם זאת, השופט מצא את עדותו של התובע כמדהימה ולא עקבית, במיוחד בכל הנוגע לאופי עבודתו והאירועים סביב פציעתו. גם עדי התביעה סתרו זה את זה ואת עצמם, והעלו ספקות לגבי מהימנותם. יתר על כן, מעשיו של התובע, כגון עבודה ללא היתר והתחמקות מתשלום מס, לצד התנהלותו המפוקפקת של חיים, הצביעו על כך שהיו ביניהם יחסים עסקיים ולא יחסי עובד-מעביד. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת יחסי עובד-מעביד, ומאחר שגם הוא לא היה עצמאי, תביעתו לפיצויי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי נדחתה. שני הצדדים נמנעו מלשאת זה בהוצאותיו של זה בשל התנהלותו של חיים. פסק הדין דחה את תביעת התובע, תוך הדגשה כי מבוטח אינו יכול לקבל תגמולים, ואיפשר חלון זמן של 30 יום לערעור בבית הדין הארצי.