ת"א 13284-02-20

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לביטול פסק דין שניתן ביוני 2020 בהיעדר הגנה מצד הנתבע. פסק הדין המקורי הורה על פינוי הנתבע מהנכס המושכר וחייב בתשלום של 66,250 שקל, כמפורט בתביעה, לצד 7,751 שקל שכר טרחת משפט. הנתבעת טוענת כי יש לבטל את פסק הדין שכן הוא הושג במרמה, כאשר השוכר טוען כי שילם דמי מפתח, וכי השארת פסק הדין על כנו תגרום לנזק קיצוני. יתר על כן, הם טוענים כי פסק הדין מונע גישה לערכאות ומשפט הוגן. עם זאת, בתגובת התובע נכתב כי לנתבעת הוגש מכתב התראה אישי בנוגע לארנונה שלא שולמה בחודש נובמבר 2019, ולאחר שדרישה זו התעלמה, הוגשה התביעה הנוכחית בפברואר 2020. בעקבות התעלמותו המתמשכת של הנתבע מפסק הדין, הוגשה תביעת פינוי וניתן פסק הדין. בית המשפט קבע כי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין מטעה, ומגיעה למעלה משנתיים לאחר מתן פסק הדין, במיוחד לאור העובדה שהנתבע סירב לקבל את התביעה כאשר נמסרה באופן אישי. הבקשה גם אינה מכירה בכך שהנכס המושכר הושכר מאז לצד שלישי. בשל הזלזול הרב שהפגין הנתבע, יחד עם העובדה שפסק הדין ניתן באופן אישי, החליט בית המשפט כי לא ניתן להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין. עם זאת, בית המשפט הורה כי אם הנתבע ישלם את ההוצאות שנפסקו לתובע בתוך 14 יום, תועבר התביעה לדיון בפני שופט. עוד נקבע בפסק הדין כי על התובע להודיע לבית המשפט על קבלת תשלומים אלה, ואם הוגשו, יעביר מזכיר בית הדין את התביעה לדיון. הליכי ההוצאה לפועל בעניין דמי שכירות וחובות מס יימשכו אלא אם ישולם מלוא סכום החוב לקופת בית המשפט.