ע"פ 4700/12

תקציר

ערכאת הערעור החליטה כי אין הצדקה להתערב בעונש שנגזר על המערער. בית המשפט הסביר, כי כידוע, אל לערכאות הערעור להחליף את שיקול דעתן בשיקול דעתו של בית משפט קמא באשר לחומרת העונש, והתערבותן מוגבלת למקרים בהם טעה בית משפט קמא או שהעונש חמור באופן בלתי סביר בהשוואה למקרים דומים. זאת, במיוחד כאשר העונש הוא במסגרת הסדר טיעון, ובמיוחד כאשר העונש המוטל חמור פחות מהעונש המרבי שהוסכם. במקרה דנן, בית המשפט לא מצא פגם בהתחשבותו של בית משפט קמא בנסיבות העבירה שביצע המערער, שכללה פריצות לכלי רכב והצתה, זמן קצר לאחר ששוחרר מהכלא בגין עבירות דומות. בית משפט קמא איזן בין חומרת מעשים אלה – שכללו שריפה שהיוותה סיכון ממשי לחיים ולרכוש – לבין נסיבותיו האישיות של המערער, שכללו את רצונו המפורש לשנות את דרכיו ואת הפיצוי הכספי שהעניק למתלונן. בהתחשב בכך שהעונש שהוטל היה בגדר הסדר הטיעון, ובהתחשב באופי העבירות, בית המשפט לא ראה סיבה לסטות מהעונש המוסכם ולכן דחה את הערעור.