סע"ש 56677-10-20

תקציר

התובע, עובד במקצועו, תבע שלושה נתבעים - דין שיווק, לילי ושמש - בטענה שהם מעסיקיו המשותפים ולא שילמו לו את שכרו והטבותיו המגיעים לו. בית הדין בחן את האותנטיות והלגיטימיות של הסדר ההעסקה המורכב לצורך קביעת המעסיק בפועל. נקבע כי דין שיווק הציעה לתובע את העבודה, ועובדיה נתנו לו הנחיות ופיקחו על שעות עבודתו. בינתיים, שמש ור.א.ש, נתבעת נוספת שלא התייצבה בבית המשפט, היו אחראים רק לתשלום שכרו של התובע ולהנפקת תלושי שכר. בית המשפט מצא כי דין שיווק הייתה המעסיקה העיקרית של התובע לאורך כל תקופת העסקתו, כאשר גם לילי ור.א.ס היו מעסיקות משותפות בתקופות שונות. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין הפרת חוק הגנת השכר על ידי הנתבעים, שכן הוכח כי התובע לא קיבל תלושי שכר והתלוש שסופק לא שיקף את מעסיקיו בפועל. בנוסף, בית המשפט חייב את כל הנתבעים לשלם פיצויים בסך 10,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב ביחסי העבודה. התובעת הייתה זכאית גם לתשלומים שונים, לרבות דמי חופשה, גמול שעות נוספות והפרשות במקום פיקדון לעובדים זרים. סכומים אלה חושבו על בסיס שעות העבודה בפועל של התובע ושיעור שכרו. דין שיווק ולילי היו אחראיות ביחד ולחוד לכל הסכום, ואילו שמש ור.א.ש. היו אחראיות ביחד ולחוד לתקופות העסקתן. הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 45,858 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן, חויבו הנתבעים לשלם 2,000 שקל הוצאות משפט ו-7,000 שקל שכר טרחת עורך דין ביחד ולחוד. תביעת התובע לפיצויים בגין הלנת שכר נדחתה. לכל הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.