רע"א 26497-04-22

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים בלבד: **ניתוח משפטי: רע"א 26497-04-22 פלוני נ' קר ויז'ן ישראל בע"מ ואח' (בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט א' דראל, 15.4.2022)** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דנה בבקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בירושלים. החלטות בית משפט השלום דחו בקשות של המבקש לאפשר הגשת ראיות נוספות – תצהיר חוקר, דו"ח חקירה, תמלילים, סרטונים והקלטות – במעטפה סגורה, וכן בקשה להגשת סרטון ותמליל של שיחה עם עד. פסק הדין מתמקד בשיקולים הדנים בהגשת ראיות באיחור, ובנוסף, מעלה סוגיות אתיות ודיוניות בנוגע לפנייה למומחה בית המשפט ולמומחים מטעם הצד שכנגד על ידי חוקר פרטי. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הגשת ראיות נוספות – שיקולים וכללים:** * **הגבלת התערבות ערכאת הערעור:** בית המשפט המחוזי מדגיש את העיקרון כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות דיוניות מובהקות של הערכאה הראשונה, הנוגעות להגשת ראיות נוספות. התערבות תיעשה רק במקרים חריגים, בהם קיים חשש לפגיעה ממשית בזכויות הצדדים. * **הגשת השגות במסגרת ערעור על פסק דין סופי:** ככלל, השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית נדונות במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, משיקולי יעילות דיונית. חריגה מכלל זה תיעשה רק אם קיים חשש שהחלטת הביניים תוביל להתנהלות שגויה של המשפט. * **עקרון "בהינף אחד" ופנייה ללא שיהוי:** בית המשפט מזכיר את העיקרון לפיו בעל דין צריך להגיש את ראיותיו "בהינף אחד" ולא "קרעים קרעים". אם נדרשת הגשת ראיה חדשה, עליו לפנות ללא שיהוי, תוך הצגת הצדקה להגשת הראיה באיחור. * **שיקולי צדק וחקר האמת:** בעת בחינת בקשה להגשת ראיה באיחור, יש לשקול שיקולי צדק וחקר האמת, לצד שלב ההליך ומידת המחדל של בעל הדין. * **החלטה דיונית שאינה מקפחת:** בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטות שבנדון הן דיוניות מובהקות, ועל רקע התמשכות ההליך, השיהוי בהגשת הבקשה, הערכת חשיבות הראיה על ידי בית משפט השלום, ומשמעות ההיתר להבאת ראיות לאחר סיום הגשתן, אין עילה להתערבות. 2. **מעמדו של מומחה בית המשפט:** * **"זרועו הארוכה של בית המשפט":** בית המשפט מדגיש את מעמדו המיוחד של מומחה בית המשפט, המהווה "זרועו הארוכה של בית המשפט". * **פנייה אסורה על ידי חוקר פרטי:** על בסיס מעמד זה, בית המשפט מעלה תהיות קשות באשר ליכולת של צד להליך, באמצעות חוקר פרטי, לפנות למומחה בית המשפט, לשוחח עמו ולהקליט אותו (אף אם לאחר מתן עדותו). הדבר נתפס כבעייתי ומנוגד למעמדו ולתפקידו של המומחה. 3. **פנייה למומחה מטעם הצד שכנגד ועדים מטעם הצד שכנגד:** * **קשיים אתיים ודיוניים:** בית המשפט מציין כי גם פנייה, שיחה והקלטה של מומחה ועדים מטעם הצד שכנגד אינן נקיות מקשיים. הדבר עשוי להיות כרוך בסוגיות אתיות ומקצועיות, כפי שעולה מהשוואה לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). **חידושים או נקודות שהודגשו בפסק הדין** * **הדגשת החשש מפנייה למומחה בית המשפט:** פסק הדין מבליט באופן מיוחד את הבעייתיות שבהפנייה של חוקר פרטי, המייצג צד להליך, אל מומחה בית המשפט. ההתייחסות לכך כאל "קשה להלום" מראה על עמדה נוקשה של בית המשפט בנושא זה, ומחדדת את הגבולות האתיים והדיוניים הנדרשים. * **הקשר בין אתיקה מקצועית לדיון הדיוני:** פסק הדין מקשר בין כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין (גם אם באופן השוואתי) לבין שיקולים דיוניים בנוגע להגשת ראיות. הדבר מעיד על גישה הוליסטית של בית המשפט, הרואה את ההליך המשפטי כיחידה אחת הכוללת גם היבטים אתיים. * **אי-התערבות בהחלטות דיוניות גם כשמתעורר ספק:** גם כאשר בית המשפט המחוזי מעלה ספק באשר לרלוונטיות של הראיות המוצעות (כמו במקרה של שיחות החוקר), הוא עדיין אינו מתערב בהחלטת בית משפט השלום, במידה שהאיזון שנערך על ידי בית משפט השלום נראה סביר. הדבר מחזק את עקרון הכבוד לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית. **סיכום** פסק דין זה מהווה דוגמה ליישום של עקרונות משפטיים הנוגעים להגשת ראיות באיחור, תוך הדגשת גבולות ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות. בנוסף, הוא מעלה נקודות חשובות ורגישות הנוגעות לאופן שבו יש לנהוג בעת איסוף ראיות, ובפרט, כאשר מדובר בפנייה למומחים בית המשפט ולמומחים מטעם הצד שכנגד. ההחלטה מדגישה את חשיבות הסדר הדיוני, את השיהוי בהגשת בקשות, ואת הצורך בשמירה על מעמדו של מומחה בית המשפט.