בג"צ 10296/02

תקציר

העתירה קוראת תיגר על חוקיות המימון שמעניק משרד החינוך הישראלי למוסדות חינוך חרדיים המלמדים לימודי קודש בלבד. העותרת, ארגון המייצג מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, טוענת כי מוסדות אלה אינם עומדים בדרישות הפדגוגיות הקבועות בחוק, ועל כן מימון המשרד להם אינו חוקי. המשיבים, ובראשם משרד החינוך, מודים בבעייתיותו של ההסדר הנוכחי אך טוענים כי הם נמצאים בתהליך של רפורמה במערכת התקצוב כך שרק מוסדות העומדים בדרישות החוק יקבלו מימון. המשרד הטמיע שיטה חדשה להכרה ולתקצוב מוסדות חינוך, הכוללת קביעת סטנדרטים דיפרנציאליים, קביעת תוכנית ליבה והגברת הפיקוח של המשרד בהדרגה. עם זאת, תוכנית הליבה לחינוך העל-יסודי טרם גובשה, והמשיבים מבקשים שהות להשלמת תהליך זה. העותרת דורשת ביטול מיידי של המימון למוסדות החרדיים. בית המשפט, בראשות הנשיא א' ברק, מכיר בסמכות המשרד להכיר ולתקצב מוסדות חינוך ובצורך להבטיח יישום לימודי ליבה במוסדות אלה. היא גם מכירה במורכבות וברגישות של הנושא, שכן היא כרוכה באיזון בין האוטונומיה הפדגוגית של המגזר החרדי לבין הצורך להבטיח שכל הילדים יקבלו חינוך המקדם ערכים משותפים בחברה פלורליסטית. בית המשפט מקבל את טענת המשיבים כי נדרש פרק זמן סביר ליישום הרפורמות ולהסדרת תקצוב המוסדות החרדיים. לפיכך, היא ממליצה להוציא צו סופי לביטול המימון למוסדות שאינם עומדים בדרישות החוק, החל מתחילת שנת הלימודים 2008-2008. כן נדרשים המשיבים לשלם את הוצאות העותר. השופט לוי נותן פסק דין מסכם.