ת"פ 43903-01-11

תקציר

הנאשמים הואשמו כי היו חלק מארגון פשיעה שגנב מספר מכוניות במשך מספר ימים. ראיות התביעה כללו שיחות טלפון שהואזנו, מיקומם של הנאשמים בסמוך לכלי הרכב הגנובים בעת הגניבה והודעותיהם של הנאשמים עצמם. בית המשפט בחן כל סעיף בכתב האישום בנפרד. באישום הראשון, הנוגע לשני כלי רכב גנובים בפתח תקווה, מצא בית המשפט ספק סביר לנאשמים 2 ו-6, והם זוכו. נאשם 6 הורשע בגניבת הרכב הראשון. הראיות נגד נאשם 2 התבססו על שיחה אחת ומיקומו בסמוך לזירת העבירה, דבר שבית המשפט מצא כי אין בו די כדי להרשיעו. בסעיף השני, הנוגע לשלושה כלי רכב גנובים בחיפה, הרשיע בית המשפט את נאשמים 2 ו-6 על סמך שיחות טלפון, מיקומם בקרבת כלי הרכב הגנובים והודעותיהם. נמצא כי די בראיות הקושרות את שני הנאשמים לגניבת שלושת כלי הרכב. בסעיף השלישי, המתייחס לשני כלי רכב גנובים בנתניה ובתל אביב, זיכה בית המשפט את נאשם 2 מהעבירה הקשורה לרכב בתל אביב (רכב 7) אך הרשיע אותו בגניבת רכב בנתניה (רכב 6). נאשם 5 זוכה מאשמת גניבת הרכב בתל אביב אך הורשע בגניבת הרכב בנתניה. נאשם 7 זוכה מאשמת גניבת הרכב בנתניה אך הורשע בגניבת הרכב התל אביבי. ההחלטות התבססו על ניתוח שיחות הטלפון, מיקומם של הנאשמים והודעותיהם, שהיו שונות במידה ניכרת. בסעיף הרביעי, הנוגע לשלושה כלי רכב גנובים בנתניה ובפתח תקווה, הרשיע בית המשפט את נאשמים 6 ו-7 בכל העבירות, ונאשם 2 זוכה משתי עבירות אך הורשע ביתר העבירות. הראיות כללו שיחות טלפון, מיקום הנאשמים ונסיבות מעצרם. בנוסף, קצין משטרה צפה בחלק מהאירועים בסמוך לזירת אחת הגניבות. בסעיף השביעי, שעניינו הפרעה לשוטר, הרשיע בית המשפט את נאשם 5 על סמך דיווחי המשטרה על האירוע. סיכומו של דבר, נאשם 2 זוכה מכמה עבירות אך הורשע בדעת הרוב. נאשם 5 זוכה מעבירה אחת והורשע בהשאר. נאשם 6 הורשע בכל העבירות פרט לאחת, ונאשם 7 הורשע בעבירות מסוימות וזוכה מאחרות.