ת"פ 51486-05-14

תקציר

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, ולאחר מכן הורשע. האירוע התרחש ביום 15.5.2014, כאשר הנאשם, שהיה מקורב למתלונן, האט את רכבו וקילל את האחרון בעת שעבר במקום. בעקבות זאת התפתחה קטטה בין השניים, שבמהלכה תקף הנאשם את המתלונן בחפץ חד, וגרם לו לחבלות בפניו, בראשו, בחזהו ובזרועו השמאלית של המתלונן. המתלונן נפצע באורח שאינו מסכן חיים ואושפז בבית החולים. המדינה הציגה טיעונים המדגישים את עברו הפלילי של הנאשם בעבירות אלימות, לרבות שלוש הרשעות קודמות באותו אישום העומד בפניו. הם קראו להחמרת העונש, וטענו כי עונשים קלים קודמים לא הרתיעו את הנאשם מביצוע עבירה חוזרת. בתוך כך, ההגנה הכירה בחומרת העבירה אך ביקשה עונש מקל יותר, תוך שהיא מציינת את הרשעותיו הישנות של הנאשם, חיי הנישואין והמשפחה האחרונים שלו, ואת ההתגרות מצד המתלוננת. הם גם הדגישו את הודאתו של הנאשם באשמה ואת החיסכון בזמן שיפוטי. השופט, דניאל פיש, שקל את טיעוני הצדדים. בהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם, שכלל מספר עבירות אלימות, הכיר השופט בהיעדר תכנון מוקדם משמעותי אך גם בחומרתה המתונה של העבירה האחרונה, במיוחד בהתחשב בשימוש בחפץ חד. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר השופט פיש על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר מאז 19 במאי 2014. בנוסף, הוטלו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לאחר שחרורו של הנאשם, לצד פיצוי של 12 אלף שקל למתלונן. השופט גם הודיע לנאשם על זכותו לערער בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן ביום 4.12.2014.