ה"פ 1304/04

תקציר

המבקש, המתגורר בארה"ב, התקשר בשני הסכמים עם מר שריד דרורי להשקעה בפרויקט נדל"ן בישראל. על פי ההסכמים, המבקש היה אמור לקבל מספר דירות או החזר השקעתו בתוספת ריבית לאחר תקופה. המבקש היה רשום כבעל חלק בחלקות הקרקע שהפרויקט היה אמור לפתח. אולם, משעמד מר דרורי בהתחייבויותיו כלפי הבנק (המשיב מס' 1), פתח הבנק בהליכים למימוש המשכנתא על הנכס, לרבות החלק הרשום על שם המבקש. המבקש טען כי הבנק לא צריך ליהנות ממשכנתא שנחתמה מטעמו בייפוי כוח משום שהבנק לא הזהיר אותו מפני השלכות המשכנתא והאנשים שחתמו מטעמו חרגו מסמכותם. עוד טען המבקש, כי יחסיו עם הבנק היו של ערב, אשר הטילו חובת זהירות על הבנק, אשר הפרתה תבטל את המשכנתא. השופט קבע כי הבנק לא היה אחראי להסביר למבקש את מהות העסקה או לוודא כי החתימות על המשכנתא היו כדין, שכן המבקש העניק לנציגיו סמכויות נרחבות מכוח ייפוי כוח בלתי חוזר. עוד קבעה השופטת כי טענות המבקש בדבר חריגת הסמכות נגעו לנציגיו של המבקש ולא לבנק, וכי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. יתר על כן, השופט ראה בתביעתו החדשה של המבקש בדבר יחסי בנק-ערב הרחבה בלתי מותרת של כתבי הטענות הראשוניים ולא קיבל אותה. השופטת הגיעה למסקנה כי טענות המבקש נגד הבנק משוללות כל יסוד ודחתה את הבקשה, תוך שהיא מציינת כי כל מצג שווא או גניבה נבעו מנציגות המבקשת ולא מהבנק. המבקש חויב לשלם את הוצאות הבנק ושכר טרחת עורך דין.