ד"מ 55784-06-21

תקציר

התובעים, שפוטרו מעבודתם, תבעו את מעסיקם בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים, פיצוי בגין עוגמת נפש ואי הפרשה לקרן פנסיה וקרן השתלמות. המעסיקה טענה כי התובעים אינם זכאים לתשלומים אלה משום שהטרידו את המעסיק במהלך פיטוריהם, ואף הגישו תלונה במשטרה. עם זאת, בית הדין פסק לטובת התובעים, והורה למעסיק לשלם לכל תובע את הסכום הנתבע בגין חלוף ההודעה המוקדמת – 6,338.64 ₪ לתובע מס' 1 ו-6,532.68 ₪ לתובע מס' 2 – בצירוף הוצאות משפט, בצירוף הפרשי הפרשים וריבית. עוד ציינה השופטת כי התנהגות המעסיק לא הצביעה על כוונה לשלול את זכות ההודעה המוקדמת של התובעים, מה גם שעובדים אחרים שפוטרו קיבלו שכר עבור תקופות ההודעה המוקדמת שלהם. יתר על כן, אי קיום ההסכם הקיבוצי ותקנות העבודה החלות על ידי המעסיק הצדיק את קבלת התביעה. השופטת דחתה את תביעת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, תוך שהיא מצטטת פסיקה המגבילה פסיקות כאלה ובהתחשב בהתנהלותם ובהתבטאויותיהם של התובעים עצמם. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת הטענות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים. לשני הצדדים יש אפשרות לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.