עמש"מ 46446-06-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי תביעה שהוגשה נגד עובד מדינה המועסק על ידי משרד הבריאות כאיש תחזוקה במרכז הרפואי זיו בצפת. המשיב הואשם בזיוף מסמכים כדי לקבל טובות הנאה כספיות שלא כדין מהמדינה. באופן ספציפי, הוא הורשע בזיוף מכתב ותעודה המעידים כי סיים לימודים מסוימים, בניסיון לקבל שכר נוסף. המשיב הודה במיוחס לו והורשע בהתאם. בית הדין למשמעת לא הורה על פיטוריו של המשיב אלא הטיל עליו עונשים פחותים: נזיפה חמורה, החרמת חלק משכרו והקפאת דרגתו למשך שלוש שנים. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי חומרת העבירה מצדיקה פיטורים, במיוחד בהתחשב בכך שמעשיו של המשיב פגעו באמון הציבור בשירות המדינה. לאחר בחינת הטיעונים והתקדימים הרלוונטיים, הסכים בית המשפט עם המדינה. נקבע כי מעשיו של המשיב היוו מהלך מתוכנן, הפרה ברורה של אמון הציבור, ולא טעות חד פעמית בשיקול הדעת. בית המשפט הדגיש את הצורך לשמור על טוהר המידות של שירות המדינה ולהעביר מסר מרתיע לעובדים אחרים. עם זאת, בהתחשב בהערכת העבודה החיובית של המשיב, תרומתו לשירות המדינה ונסיבותיו האישיות, בית המשפט לא הורה על פיטוריו לאלתר. במקום זאת, היא קיצרה את תקופת הפסילה מלהחזיק בכל תפקיד בשירות המדינה לשנה אחת. בית המשפט אף המליץ למערערת לשקול בכובד ראש את האפשרות לחזרתו של המשיב לאחר תקופה זו. לפיכך, ערעור המדינה התקבל על תנאי.