תע"א 3896/06

תקציר

התובע, סוכן נדל"ן, תבע את מעסיקו לשעבר בגין הפרשי שכר, תשלום אגרות, פדיון הודעה מוקדמת, החזר הוצאות נסיעה וניכויים משכרו. המעסיק טען כי טענות התובע אינן מדויקות, וכי כבר שולם לו שכרו המגיע לו. בית הדין בחן את תקופות העסקתה של התובעת, ומצא כי התקופה הראשונה נמשכה מיום 2.5.04 ועד ליום 24.7.04 והשנייה מיום 24.2.05 ועד ליום 26.6.05. שכרו של התובע התבסס על עמלות, ובית המשפט מצא כי בתקופה הראשונה קיבל שכר בסיס בנוסף לעמלה של 20% מדמי התיווך. ואילו בתקופה השנייה, שכרו התבסס אך ורק על עמלות של 30% מהעמלות. בית המשפט בחן גם את תביעת התובע לגמול שעות נוספות, ומצא כי התובע לא הביא כל ראיה מהימנה לתמיכה בתביעתו. יתר על כן, אופי עבודתו כסוכן נדל"ן לא חייב אותו לעבוד בכל שעות הפתיחה של המשרד. לפיכך, נדחתה התביעה לגמול שעות נוספות. גם תביעותיו של התובע להחזר הוצאות נסיעה ופדיון חופשה נדחו, שכן בית המשפט מצא כי הוא כבר קיבל תשלומים בגינם. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח כי פוטר, ולכן אינו זכאי לתמורה בהודעה מוקדמת. בית המשפט בחן כל אחת מתביעות התובע לתשלום אגרות, ומצא כי הוא זכאי לחלק מהסכומים הנתבעים. התובעת הייתה זכאית לעמלה מלאה בגין מכירת דירה ברחוב שקד, ולעמלה חלקית בגין מכירה נוספת. עם זאת, תביעותיו לתשלום שכר טרחה עבור שתי דירות אחרות נדחו, שכן בית המשפט מצא כי התובע לא הוכיח את מעורבותו בעסקאות. בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע את דמי העמלה המגיעים לו, וכן את הפרשי שכר המינימום למשך מספר חודשים. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שהסתכמו בסך 1500 ₪ כולל מע"מ. עוד קבע בית המשפט כי העתק מפסק הדין יישלח למוסד לביטוח לאומי על מנת לבחון האם התובע קיבל הטבות כלשהן שעבודתו עלולה לפגוע בהן.