ת"א 43484-03-17

תקציר

השופט פסק לטובת התובע, קבלן שעבודתו הייתה תלויה בבטון שסופק על ידי הנתבעת, ופתר מספר סוגיות מרכזיות. ראשית, הראיות הראו כי הבטון שנמסר לאתר העבודה אכן נרכש ממפעל הנתבעת, כאשר עדותו של התובע נתמכת בראיות חיצוניות לרבות חשבוניות ותעודות משלוח. שנית, הבטון שסופק היה פגום. תוצאות הבדיקה הראו כי הוא אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים, והניסיונות להטיל ספק בתקפות הבדיקות לא היו משכנעים. טענת הנתבעת כי הבטון עמד בסטנדרטים הנדרשים לא נתמכה ונדחתה. שלישית, הבטון הפגום היווה הפרה של הסכם המכר, שכן הוא היה מסוג אחר ונעדר את התכונות הנדרשות. עוד קבעה השופטת כי התובעת ביצעה את התיקונים הנדרשים, וקיבלה את הערכת המהנדס לנזקים הישירים ופסקה לתובע 110,493 ₪ בגין עבודות בטון, תברואה, עבודות גבס, נגרות, הוצאות שונות ושכר טרחת מקצוע. השופטת דחתה את תביעת הפיצויים העקיפים מחוסר ראיות, אך פסקה 7,343 שקל עבור בדיקות נוספות שהוזמנו. השופטת לא פסקה פיצויים לא ממוניים, ולא מצאה סיבה לפצות את הקבלן עוד יותר. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 115,433 ₪, בצירוף הוצאות בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪, אשר ישולמו תוך שלושים יום. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות שהוצגו והתנהלות הנתבע, אשר האריכה שלא לצורך את ההליך המשפטי.