ת"א 714/09

תקציר

התובעת, שעלתה לישראל מקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1956, עברה בילדותה טיפול קרינתי לגזזת, שהותיר סימנים גלויים על גופה. המדינה לא ידעה אותה על הסיכונים הכרוכים בטיפול ועל האפשרות לטיפול מקדים. בשנת 2002 התגלו בגולגולתה גידולי מנינגיומה לא ממאירים, שסיכנו את חייה. התובעת טענה כי לו ידעה על הסיכונים, הייתה עוברת בדיקות תקופתיות שהיו יכולות לאתר את הגידולים מוקדם יותר ולמנוע נזק נוירולוגי. בית המשפט פסק לטובתה של התובעת, בקובעו כי על המדינה מוטלת החובה ליידע אותה בדבר הסיכונים וכי הימנעותה מכך גרמה לה נזק. המדינה חויבה לפצות את התובעת בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, בסך 200,000 ₪, וכן בגין הוצאותיה ושכר טרחת עורך דינה. פסק דין זה אישר את הפסיקה הקיימת בדבר חובת המדינה ליידע מטופלים שעברו הקרנות לגזזת על הסיכונים העומדים בפניהם ועל הקשר הסיבתי בין רשלנות המדינה לבין הנזק שנגרם לתובעים. למרות שהמדינה הוציאה הנחיות ליידע את רופאי המשפחה על הסיכונים, היא לא וידאה שמידע זה יגיע למטופלים. בית המשפט הדגיש את החשיבות של כיבוד האוטונומיה של המטופל וזכותו להחליט על בחירותיו הרפואיות.