סע"ש 71833-02-19

תקציר

התובעת, שעבדה בחברה הנתבעת כ-26 שנים, תבעה פיצויים בגין הפקדות שאינן פנסיוניות מרכיב העמלה וביקשה כי התפטרותה תיחשב כפיטורים כדין. התובעת טענה כי מקורות נורמטיביים שונים מזכים אותה בהפרשות לפנסיה מרכיב עמלות המכירה בשכרה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח את תחולתם של מקורות אלה וכי היא הייתה מודעת לנוהג ארוך השנים של החברה שלא לבצע הפקדות כאלה. בנוסף, בית הדין קבע כי התפטרותה של התובעת לא נבעה מהרעה מוחשית בתנאי העבודה כנדרש בחוק כדי להיחשב כפיטורים כדין. הגורמים המכריעים היו שינוי שיטת התמחור, שנועדה לתת מענה לקשיים הפיננסיים של החברה, וסירובה של התובעת לפעול בהתאם לשיטת התמחור החדשה, שבית המשפט ראה בה מימוש לגיטימי של הפררוגטיבה הניהולית של החברה. גם טענתה של התובעת להתנכלות בעקבות טענתה לזכויות נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי היא זומנה לשימוע מטעמים מוצדקים וכי החברה עשתה מאמצים להשארתה. משכך, דחה בית המשפט את התביעה במלואה והורה לתובע לכסות את הוצאות המשפט של הנתבע.