בר"ע 7386-02-16

תקציר

פסק הדין עוסק בסוגיית עיכוב ביצוע פסק דין בעניין שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בעקבות החלטה של בית משפט אזורי. המשיב טען, כי ככלל, זכייה בפסק דין מזכה במימוש מיידי, אלא אם יוכח כי המערערת תעמוד בפני קשיים מיותרים בגביית סכומים שנפסקו אם הערעור יתקבל. במקרה דנן, המערערת, שלא ערערה על היכולת לגבות את הסכומים שנפסקו, טענה כי הוצאות המשפט גבוהות באופן חריג. בבדיקה נמצא כי ההוצאות שנפסקו היו בקצה הנמוך בהתחשב במורכבות ההליך ובמשכו. בית המשפט קבע כי סיכוייו של המערער לערער קלושים. עם זאת, היא הכירה בכך שהערעור על ההוצאות אינו משולל יסוד, מה שהוביל לקבלה חלקית של הבקשה לעיכוב ביצוע. ההחלטה הייתה כרוכה בעיכוב תשלום שכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪ תוך מתן אפשרות לתשלום מיידי של 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין של המשיב ו-5,000 ₪ הוצאות. פסק הדין שב ואישר כי ככלל, התחייבויות כספיות כמו הוצאות משפטיות אינן כפופות לעיכובים בביצוע, אלא אם כן הדבר מוצדק על ידי הצלחה פוטנציאלית משמעותית בערעור או נזק משמעותי. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור התקבלה, תוך איחוד הדיון עם ערעור קיים (מס' 36096-02-16), מה שהוביל להשהיה חלקית של החלטת בית המשפט המחוזי בעניין התובענה הייצוגית ושכר הטרחה הנלווה אליה. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ונמסרה להם לאחר מכן.