רע"א 595/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בתיק מקרקעין מורכב בו מעורבים בעלי קרקעות רבים בשכונת גבעת עמל ב' בתל אביב-יפו. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, העדיף את המשיבות, חברות הבנייה המחזיקות בקרקע, וקבע כי המבקשים, רבים מתושבי גבעת עמל, הם חברים ברשות שניתן לפנותה בכל עת בתשלום פיצויים קולקטיביים בסך 42 מיליון שקל. סכום זה היה אמור להיות מחושב על פי שווי הדיור הזמני לכל משפחה. בית המשפט המחוזי דחה גם את תביעת המבקשים לדמי שימוש נוספים. הערעור הנוכחי, שהוגש על ידי בני משפחת מזרחי, ביקש להפוך החלטה זו, בטענה כי בית המשפט המחוזי שגה פעמים רבות בפסק דינו, וכתוצאה מכך לא נפסק פיצוי הולם למבקש מס' 1. לגופו של עניין, הם טענו כי בית המשפט התעלם מעדויות מכריעות של נציגי המשיבים בנוגע לזיהוי דיירים במועד הקובע וטען כי עליהם לקבל פיצוי כספי או דירה לפי בחירתם. עם זאת, השופטים מצאו כי הבקשה לא העלתה שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים הספציפיים של הצדדים המעורבים וכי הטענות שהועלו כבר נבחנו לעומק על ידי שתי הערכאות הקודמות. משכך, נדחה הערעור, ללא צו להוצאות, והותיר את פסק הדין המקורי של בית המשפט המחוזי על כנו. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי היא נותנת מענה לתושבים, גם אם אינם הבעלים הפורמליים של הקרקע, תוך הכרה בהקשר ההיסטורי המורכב של המקרה.