ת"א 2203-03-08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת המשיבים נגד הבנק בשל תום תקופת ההתיישנות. המשיבים היו שותפים בעסקי יהלומים וכן בעלים משותפים של חלקת קרקע בנתניה המיועדת לבנייה. הם התקשרו בחוזה אשראי עם הבנק כדי לממן את הבנייה. הבנק הסכים למספר הארכות אשראי אך סירב להרחבות נוספות, דבר שהוביל לכך שהמשיבים לא יכלו להחזיר את ההלוואה. הבנק פתח בהליכי פדיון ובסופו של דבר מכר שלוש מתוך ארבע הדירות שנבנו על המגרש. המשיבים הגישו תביעה נגד הבנק בשנת 2008 בגין הפרת הסכם המימון, רשלנות וחוסר תום לב, אותה הכחיש הבנק. הבנק טען כי יש לדחות את התביעה לאלתר על בסיס התיישנות, היעדר עילת תביעה ותביעה בבית המשפט. בית המשפט הסכים עם הבנק כי עילת התביעה קמה כאשר הבנק סירב להעמיד אשראי נוסף, דבר שאירע לא יאוחר משנת 2000, והמשיבים ידעו על כך. טענת המשיבים כי עילת התביעה קמה רק כאשר נודע לבנק כי המשכנתא נדחתה, וכך גם טענתם כי הפרת הבנק הייתה הפרה נמשכת. מאחר שחלפו למעלה משבע שנים מאז קמה עילת התביעה, נמחקה התביעה, שהוגשה בשנת 2008, בשל תום תקופת ההתיישנות. המשיבים יישאו גם בהוצאות הבנק.