ב"ל 35302-03-20

תקציר

על בית המשפט להכריע האם התובע זכאי להבטחת הכנסה החל מחודש מאי 2019 ואילך, בפרט בכל הנוגע לייחוס הכנסות רעיוניות מזכויות הבנייה של דירות בניו, הבנויות על קרקע הרשומה על שם התובע. התובע טוען כי העביר זכויות אלה לבניו בשנת 1994 ללא תמורה, כלומר אין לייחס לו הכנסה רעיונית. הנאשמים חולקים על כך. על בית המשפט לקבוע את הבעלות בזכויות הבנייה ומתי הועברו זכויות אלה. בית המשפט קובע כי אמנם אין ראיות בכתב להעברת בעלות, אך לבניו של התובע יש זכויות בקרקע. הבנים מימנו את בניית דירותיהם, והחזקתם בנכס מעידה על העברת זכויות מהתובע. בית המשפט מקבל את עדויות הבנים, מהן עולה כי הם התגוררו בדירותיהם שנים לפני מאי 2019. לפיכך, אין לייחס לתובע הכנסה רעיונית מזכויות הבנייה מאותו חודש ואילך, והוא זכאי להבטחת הכנסה. בנוסף, בית המשפט דוחה את הטענה כי הזכויות הועברו לבנים על ידי סבם. התובע נחשב כמי שהעביר את הזכויות לבניו, ואין לראות בדירת המגורים שלו לצורך חישוב הכנסותיו בתקופה הנדונה. התביעה מתקבלת, ועל הנתבע לחשב את זכאותו של התובע לקצבת הבטחת הכנסה ממאי 2019 ואילך, בכפוף לתנאי החוק. ההחלטה כפופה לערעור אפשרי בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.