בר"ע 25106-04-18

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה שתי בקשות לחופשה בערעור שהגיש פקיד התגמולים על החלטות ועדת הערר לפי חוק הנכות. הבקשה הראשונה ערערה על החלטת הוועדה למנות מומחים רפואיים מטעם המערער, שלא צירף חוות דעת רפואית לערעורו. בית המשפט מצא כי לוועדה, הכוללת רופא בהרכבה, שיקול דעת רחב לערוך בירורים ולבקש חוות דעת מומחים. אין זה סביר להגביל את שיקול דעתה של הוועדה ולהגביל את ענייני הערעור על החלטה סופית ל"נקודות משפטיות בלבד". כמו כן, המבקש לא ביסס את הטענה כי עררים רבים מוגשים ללא חוות דעת רפואיות, והוועדה נוהגת לקבוע תורים למומחים. הבקשה השנייה התנגדה להחלטת הוועדה למנות את אמו של המערער כאפוטרופסית לצורך ניהול הערר. המבקש טען כי מינויה של האם לא היה תקין וכי היה על המערערת להיות מיוצגת על ידי חבר קרוב או אפוטרופוס. בית המשפט קבע כי חוק הנכות, המקנה גמישות פרוצדורלית לוועדה, גובר על תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים. החלטת הוועדה למנות את האם כאפוטרופוסית הייתה כלי פרוצדורלי להגנה על עניינו של המערער. השופטת יהודית שבח הדגישה כי יש להגביל את הערעור על החלטות ביניים של הוועדה למקרים חריגים וכי יש לדחות את הבקשות, גם אם ייבחנו לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, לגופן. היא הגיעה למסקנה כי הבקשות חסרות שחר וכי החלטות הוועדה צריכות לעמוד בעינן, ולכן דחתה את בקשות רשות הערעור.