עת"מ 1041-08-24

תקציר

בית המשפט פסק לטובת העותרת במחלוקת על חובות ארנונה. המועצה המקומית לא הביאה ראיות לכך ששלחה לעותרת דרישות תשלום בשנים הרלוונטיות, ובכך מנעה ממנה את האפשרות לערער על הדרישות במועד. יתר על כן, חובות המס המדוברים התיישנו, והמועצה לא נקטה בהליכים אקטיביים לעצירת תקופת ההתיישנות. למרות שהעותרת לא הביאה הוכחה לכך שהודיעה למועצה על שינויים בשכירות הנכס, קבע בית המשפט כי היעדר ראיות מצד המועצה בנוגע לדרישות התשלום והשומות שנשלחו מהווה עילה מספקת לביטול הליכי הגבייה ולמחיקת שמה של העותרת מהחובות. עם זאת, בית המשפט התייחס גם לטענות אחרות, כגון תקופת ההתיישנות ושאלת הבעלות בנכס. השופט הגיע למסקנה כי יש לפתוח בהליכי גבייה מנהליים על בסיס פעולות גבייה בפועל, ולא רק על סמך הודעות על חוב. במקרה זה, לא היו די ראיות לכך שהמועצה נקטה בפעולות כאלה, לפחות לגבי החובות לפני 2017. בנוסף, טענתה של העותרת כי המועצה ידעה בפועל על שוכרי הנכס אינה משכנעת דיה כשלעצמה כדי לפטור אותה ממתן הודעה. למרות זאת, העתירה התקבלה, והליכי הגבייה והחובות הנלווים בוטלו, לרבות אלה הקשורים לבעלות. המועצה המקומית חויבה לשאת בהוצאות המשפט של העותר, וההחלטה התקבלה בהיעדרו של העותר.