בר"מ 68404-05-25

תקציר

בבית המשפט העליון, בבר"ם 68404-05-25, ניתן פסק דין על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת יעל וילנר. פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים. **הרקע המשפטי העיקרי:** התיק עוסק במקרה של אזרחית גיאורגיה (להלן: "המבקשת") ובתה, אשר היו בהליכים לקבלת מעמד בישראל במסגרת הליך מדורג לבני זוג של אזרחים ישראלים. ההליך הופסק בשל טענות לאלימות מצד בן הזוג הישראלי. המבקשות הגישו בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, בהתאם לנוהל מיוחד של רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "נוהל אלימות") המטפל במקרים של אלימות במשפחה. **הסוגיה המרכזית:** הסוגיה המרכזית בבקשת רשות הערעור היא השאלה האם יש להאריך את המועד להגשת ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לדחות את בקשת המעמד, כאשר איחור זה נובע, בין היתר, מאי-הסדרת מעמדן של המבקשות בתקופת הביניים, שהקשתה עליהן לגייס את המשאבים הנדרשים להליכים. **ניתוח משפטי ועקרונות משפטיים:** 1. **סעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ותקנה 6(ג) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014:** קובעים את הכלל לפיו ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה יוגש בתוך 30 ימים, אלא אם כן בית הדין לעררים ייתן הארכת מועד "מטעמים מיוחדים שיירשמו". 2. **עקרון הזהירות המיוחדת במקרי אלימות במשפחה:** בית המשפט העליון הדגיש בפסיקתו את החשיבות הנודעת לנקיטת משנה זהירות במקרים בהם הופסק הליך מדורג עקב אלימות במשפחה. זאת, לאור החשש שמבקשי מעמד יימנעו מהגשת תלונות מחשש לאובדן זכויותיהם להסדרת מעמד (ראו פסקה 13 לפסק הדין, עם הפניות לפסקי דין קודמים). עקרון זה מהווה תשתית להבנת חומרת ההשלכות של סגירת הדלת בפני ערכאה שיפוטית במקרים כאלה. 3. **החשיבות של גישה לערכאות וזכות הטיעון:** בית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא עושה שימוש בסמכותו לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ודן בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור (לשם מניעת עיוות דין). ההחלטה לקיים דיון לגופו של עניין, למרות שחלפה תקופת הערר, נובעת מהכרה בחשיבות גישה לערכאות, במיוחד כאשר הדבר נוגע לזכויותיהן של המבקשות ובפרט של הקטינה. 4. **התחשבות בנסיבות מיוחדות של המקרה:** בית המשפט ייחס משקל משמעותי לנסיבות הייחודיות של המקרה, אשר כללו: * **השלכות האלימות:** העובדה שמדובר במקרה של אלימות במשפחה, שבו הבת הקטינה הייתה עדה לאלימות. * **אי-הסדרת מעמד בתקופת הביניים:** הקושי שנגרם למבקשות עקב אי-הסדרת מעמדן במשך תקופה ממושכת (כשנתיים), אשר פגע ביכולת המבקשת לעבוד והחריף את מצוקתן הכלכלית. הדבר הקשה עליהן לגייס את המשאבים הדרושים לנקוט בהליכים במועד. בית המשפט הדגיש כי נוהל אלימות עצמו קובע שיש להאריך רישיון במקרים אלו, אך בפועל דבר זה לא קרה. * **טענות לגבי ליקויים בהליך בפני הוועדה ההומניטרית:** קיומן של טענות לגבי היעדר מסמכים רלוונטיים להוכחת האלימות שהועברו למשיבה ולא הוצגו לוועדה, אשר יש לבחון אותן לגופו של עניין. 5. **זכויות הקטינה:** בית המשפט שם דגש מיוחד על כך שהזכויות שעל הפרק אינן רק של המבקשת, אלא גם של בתה הקטינה, שהייתה עדה לאלימות. הדבר מחזק את ההצדקה לבחינה מעמיקה של המקרה. **חידושים משפטיים (כפי שעולה מהפסיקה):** * **הרחבת גבולות "טעמים מיוחדים" במקרי אלימות במשפחה:** פסק דין זה מרחיב את הפרשנות של "טעמים מיוחדים" להארכת מועד להגשת ערר, וקובע כי אי-הסדרת מעמד בתקופת הביניים, אשר נובעת מנסיבות הקשורות לאלימות במשפחה, יכולה להוות טעם מיוחד לכך, במיוחד כאשר היא מקשה על המבקשים לנקוט בהליכים. * **חובת הבחינה המעמיקה גם בחלוף המועד:** בית המשפט מוכן להתערב בהחלטות של ערכאות קודמות (בית הדין לעררים והמחוזי) כאשר סגירת הדלת בפני הליך שיפוטי עלולה לגרום לעיוות דין, במיוחד בהקשר של נוהל אלימות. * **התחשבות בתשתית העובדתית והדיונית:** בית המשפט מראה כי הוא בוחן לא רק את השיהוי עצמו, אלא גם את הגורמים שהובילו אליו, ואת ההשלכות של הפגמים בהליך הקודם (כגון אי-הצגת מסמכים). **החלטה:** בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור, ביטל את החלטות הערכאות הקודמות, והתיר למבקשות להגיש ערר לבית הדין לעררים על ההחלטה של המשיבה עד ליום 8.1.2026. הצו הארעי המורה כי לא יינקטו הליכי אכיפה נגד המבקשות יעמוד בתוקפו עד למועד זה. בנסיבות העניין, לא נפסקו הוצאות. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את המחויבות המשפטית להגן על זכויות נפגעי אלימות במשפחה, גם אם הדבר מחייב גמישות בפרשנות דיני הליכין. הוא מחזק את עקרון הגישה לערכאות ומבטא גישה הומניסטית וזהירה במקרים הרגישים של הסדרת מעמד של קורבנות אלימות.