ת"א 1550/99

תקציר

התיק סובב סביב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.3.99, בה נפגע התובע והגיש תביעה לפיצויים כנגד הנתבעים. הנתבעים, מצדם, חלקו על הכיסוי הביטוחי וטענו כי הרכב המעורב הושכר, דבר שיפטור אותם מאחריות על פי הפוליסה. השאלה המרכזית הייתה האם הרכב הושכר או הושאל, מה שיקבע את חבות המבטחים או הנתבעת האחרת, קרנית. לאחר בחינת חומר הראיות, לרבות עדויות הנוסעים וחקירות המבטחים, מצא בית המשפט כי טענת המבטחים כי הרכב הושכר לא הוכחה. עדויות הנוסעים, אף שלא תמיד היו עקביות, הציגו גרסה קוהרנטית לאירועים ונתמכו בראיות. מנגד, טענת המבטחים התבססה על חשד ולא היו ראיות ישירות התומכות בו. בנוסף, ציין בית המשפט כי גרסת הנוסעים סבירה, בהתחשב במטרת הנסיעה ובנסיבות הסובבות אותה. כתוצאה מכך, תביעת התובע כנגד המבטחים התקבלה, וחבותם לפצות את התובע אושרה. בינתיים נדחתה התביעה נגד קרנית, וגם ההודעות לצדדים השלישיים נדחו. כמו כן, חויבו המבטחים לשאת בכל הוצאותיה המשפטיות של קרנית, לרבות הוצאות הצדדים השלישיים, בצירוף סכום מוגדר בגין שכר טרחת עורך דין. קרנית הונחה גם לשאת בהוצאות משפטיות של צדדים שלישיים מסוימים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 28.3.2005.