ה"פ 44480-12-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הבעלות על שביל ומעמדו כדרך גישה לחלקות המבקשים. המבקשים טענו כי השביל הוקם והופקע על ידי העירייה בהתאם לתמ"א 3005, המקנה להם זכות מעבר, או לחילופין, כי השביל הוא רכושם הבלעדי כאמור בהסכמי המכר. המשיבים טענו מנגד כי טענות המבקשים הן טענות עובדתיות חלופיות, וכי השביל לא הוזכר בתכנית 3005 ולא הופקע על ידי העירייה. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם לבעלות, וכי טענותיהם בדבר בעלות עירונית או ייעוד כמקרקעי ציבור לפי תכנית 3005 אינן מבוססות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענתם החלופית של המבקשים לבעלות בלעדית אינה מתיישבת עם הנסיבות הקיימות, שכן המקרקעין הנדונים היו בבעלות משותפת של מספר יחידים, לרבות המבקשים, ללא חלוקה ספציפית. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי השביל משמש כדרך גישה לחלקות המבקשים, בהתבסס על הסכמי המכר, אשר כללו מפת חלוקה המסמנת את השביל, ועל אישור מפה זו על ידי הוועדה המקומית. לפיכך, נצטוו המשיבים שלא לחסום את הדרך, ולהסיר כל מפגע החוסם את הגישה למגרשים של המבקשים. עוד נקבע בהחלטה כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, והותיר את האפשרות לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.