סע"ש 24634-05-18

תקציר

התובע, תושב הרשות הפלסטינית, עבד אצל הנתבע בסופרמרקט ביהודה ושומרון בין השנים 2011-2018. התובע הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגד הנתבע בגין תשלומים שונים הקשורים להעסקתו. הנתבע טען כי לבית המשפט אין סמכות מקומית לדון בתביעה. בית הדין דחה את טענת הנתבעת, שכן תקנות בית הדין לעבודה אפשרו לתובע להגיש את התביעה בכל בית דין אזורי. לגופו של עניין, בית המשפט התיר לתובע לתקן את כתב תביעתו כדי לברר כמה מחלוקות אך לא להוסיף טענות חדשות או להרחיב את היקף המחלוקות הקיימות. בית המשפט קבע כי צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון או צו ההרחבה במגזר התעשייה אינם חלים על המעסיק. בית הדין בחן גם את אמיתות תלושי השכר שהציגה הנתבעת ומצא פגמים מסוימים בסעיפי השכר. נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובע 9,455 ₪ עבור גמול שעות נוספות, 903 ₪ עבור פדיון חופשות, 5,434 ₪ עבור דמי הבראה, 1,858 ₪ עבור דמי חגים ו-26,969 ₪ עבור הפרשות לפנסיה. באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה, מצא בית הדין כי התובעת התפטרה ללא הודעה מוקדמת. לפיכך, התובעת הייתה זכאית לסך של 20,099 ₪ בגין הפקדות לקרן פיצויי פיטורים, בניכוי 5,103 ₪ בגין אי מתן הודעה. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים האמורים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכל צד יישא בהוצאותיו. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.