בג"צ 9202/08

תקציר

התפטרותו של ראש ממשלה ישראלי מפעילה עיקרון חוקתי המכונה "רציפות שלטונית", המוביל אוטומטית לממשלת מעבר עד לכינונה של ממשלה חדשה. מקרה זה בוחן את סמכויותיה של ממשלת מעבר כזו, ובפרט את יכולתה לנהל משא ומתן מדיני. העותרת, ח"כ לימור לבנת, מבקשת להגביל את היקף המשא ומתן, בטענה כי על ממשלת המעבר לטפל רק בעניינים דחופים עד להקמת ממשלה חדשה. מנגד, מגינים המשיבים על פעולות הממשלה הנוכחית, מדגישים את הצורך ביציבות וברציפות ועומדים על שיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה והממשלה בניהול יחסי החוץ. דעת הרוב, שניתנה על ידי הנשיאה ביניש ונתמכה על ידי השופטים נאור וארבל, מתיישבת עם פסיקה קודמת, וקבעה כי סמכויותיה של ממשלת מעבר אינן משתנות במהותן מסמכויותיה של ממשלה רגילה. עם זאת, הם מכירים בכך שממשלת המעבר חייבת לנהוג באיפוק ולהימנע מקבלת החלטות בלתי הפיכות שעלולות לחייב ממשלים עתידיים. בית המשפט מכיר בשיקול הדעת של החלטות מדיניות החוץ של הממשלה ובתפקידה המפקח של הכנסת, ובחר שלא להתערב במקרה זה, במיוחד לאור ההשלכות האפשריות של הפסקת המשא ומתן. פסק הדין מדגיש את חשיבות היציבות ואת שיקול הדעת הרחב המוקנה לרשות המבצעת בענייני חוץ, תוך ציון הצורך בזהירות ובמידתיות מצד ממשלת מעבר. בהיעדר עילה מוצדקת להתערבות שיפוטית, העתירה נדחית.