סע"ש 43958-03-14

תקציר

התובע, עובד חברת ההובלות של הנתבעת, תבע תשלומים שונים הקשורים לעבודה שלטענתו לא קיבל במהלך עבודתו, שהסתיימה בפברואר 2014. התובע טען כי נאלץ להתפטר עקב שינוי בלוח הזמנים של עבודתו שהחמיר את מצבו הרפואי. בית הדין קבע כי יום עבודתה האחרון של התובעת היה 17.2.2014. עוד נקבע כי לתובעת שולם שכר יומי, אשר השתנה לעיתים בהתאם לשעות העבודה בפועל. בית המשפט מצא כי טענות התובע בדבר רכיבים פיקטיביים בתלושי שכרו אינן מבוססות. השכר הקובע לחישוב הזכויות הסוציאליות חושב בהתאם לתקופות העסקתו של התובע. בתקופה שבין נובמבר 2006 לינואר 2008 הוא נקבע על 3,235 ש"ח לחודש. מפברואר 2008 עד אפריל 2012 הוא עמד על 3,861 ש"ח לחודש, וממאי 2012 ועד תום העסקתו 4,109 ש"ח לחודש. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 2,919 ₪ בגין שכר שלא שולם בחודש פברואר 2014. עוד זכאי התובע לקבל 8,144 ש"ח בגין הפרשות לקרן השתלמות, 11,537 ש"ח עבור הטבות פנסיה (מעסיק), 811 ש"ח עבור דמי הבראה, 6,872 ש"ח עבור דמי חגים ו-6,357 ש"ח עבור פדיון חופשה שנתית נוספת. סכומים אלו יקוזזו ב-4,054 ₪, אותם זכאית הנתבעת לקבל כפיצוי בגין אי מסירת הודעת התפטרות מוקדמת לתובע. תביעות התובעת לגמול שעות נוספות, תוספת מקצועית, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע ותמורה לתשלום חלופי בגין הודעה מוקדמת לפיטורים נדחו. גם בקשת הנתבעת לקיזוז הוצאות הקשורות למוביל משנה ותיקונים נדחתה מחוסר ראיות. כל צד היה אחראי לשאת בהוצאות המשפטיות שלו. סכום פסק הדין, כולל הפרשי הצמדה וריבית, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.