ת"פ 11847-10-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינה של נאשמת שעבדה כסייעת בגן ילדים והואשמה בשורה של סעיפים של תקיפת ילדים קטנים שהיו תחת חסותה. לנאשמת היסטוריה של קשיים בין-אישיים ותקשורתיים מתועדים, שלטענת ההגנה יש בהם כדי להקל בעונשה. בית המשפט הכיר בנסיבות הטרגיות ובמגבלותיה האישיות של הנאשמת, אך בסופו של דבר מצא כי אלה לא פגעו באופן משמעותי בהבנתה את הפסול שבמעשיה. השופטת התייחסה בהרחבה לערכים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, והדגישה את חומרתה הרבה של האלימות שתועדה במצלמה במשך חמישה ימים שונים, את גילן הצעיר של הקורבנות ואת דינמיקת הכוחות בין הפעוטות למטפלת בהם. נלקחו בחשבון מספר גורמים מחמירים, בהם מספר הקורבנות, חומרת התקיפות ואופי האלימות השגרתי. השופט התייחס גם למקרים קודמים לצורך השוואה, ובסופו של דבר קבע כי העונש ההולם נע בין 14 ל-28 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם, היעדר הרשעות קודמות והסיכון הנמוך להישנות המחלה, גזר בית המשפט עונש של 15 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרה הקודם. גזר הדין כלל גם 6 חודשי מאסר על תנאי ודרישה לתשלום פיצויים לקורבנות. השופטת הדגישה את נחיצות הטיפול בבעיותיה העמוקות של הנאשמת והביעה תקווה כי תחזור לטיפול עם שחרורה. ההחלטה התקבלה בנוכחות הנוכחים, עם זכות ערעור בתוך 45 יום, ובכך הסתיים פסק הדין.